בניית חוסן גופני בכל גיל

בת כמה את? (ביולוגית)

הגיל הביולוגי  מותח את גבולות הגיל כפי שרובינו מכירים אותם והוא מושפע משמעותית מאורח החיים שלנו. הבחירות שלנו לגבי אורח החיים (בהקשר לפעילות גופנית, איכות שינה, ומידת הסטרס) משפיעות על הגיל הביולוגי שלנו שעשוי להיות צעיר בעד 15 שנים מהגיל הכרונולוגי (הגיל ה"אמיתי" שלנו). 

המשמעות היא בסופו של דבר כמה שנים נחיה ובאיזו איכות חיים. אז מהו הגיל הביולוגי שלך? 

אלו שנראים צעירים לגילם במקרים רבים גילם הביולוגי אכן נמוך יותר מגילם הכרונולוגי. ברוב המקרים הדבר מושפע מאורחות חייהם: מהפעילות הגופנית שהם עושים, מאיכות השינה שלהם וממידת הסטרס הנמצאת בחייהם. 

תרגול שמשפר את קלות התנועה, הגמישות, היציבה, את איכות השינה ואת רמות הסטרס – תורם תרומה משמעותית להפחתת הגיל הביולוגי

לא כמו שהיה

תמר, בשנות ה 60 לחייה, הגיעה אלי אחרי שכבר שנים היא מרגישה כבדת תנועה, שהגמישות היא ממנה והלאה וגם שיווי משקל "לא כמו שהיה". היא סיפרה שהיא עולה ויורדת מדרגות בקושי, נעזרת במעקה אם רק אפשר. מרגישה לא בטוחה לצעוד בטבע, עושה מה שאפשר וצריך אבל עם הרבה פחות הנאה ובטחון בגופה. היא שיתפה בצער גדול במיוחד את העובדה שכבר שנים שאינה יכולה לרקוד או לארח את הנכדים. לסיום שיחתנו אמרה לי שהיא פשוט מרגישה זקנה.

כל כך הרבה אנשים מגיעים למצב בו כשהם מתבגרים הם מאבדים את החיוניות שלהם, את היציבה היפה שלהם, את הגמישות, את קלות וזריזות התנועה שלהם, את שיווי המשקל שלהם ואת הבטחון שלהם בגופם. 

כשהם באים לרופא הוא לא באמת יודע מה לעשות איתם ובמקרים רבים הוא פשוט אומר להם שככה זה ושהם צריכים להשלים עם זה כי זה הגיל.

זה לא הגיל. זה התרגיל. 

מזעזע לראות איך הגיל נתפס כלגיטימציה להזדקנות כביכול של הגוף. אפשר בטעות לחשוב שהגיל, או עודף המשקל, או הגנטיקה, הם הסיבה האמיתית למגבלה שלך. אבל לפי מחקרים עוד מהמאה הקודמת, ב 80% מהמקרים זה לא כך: הסיבה האמיתית למגבלות שלנו קשורה לאופן בו אנחנו נעים עם הגוף, משתמשים בו והיא כל כך אמיתית עד שהיא משפיעה על הגיל הביולוגי שלנו.

את 20+ השנים האחרונות הקדשתי לחקר הנושא הזה ולשם כך בניתי את התכניות שלי, שעוזרות לכל אדם להגיע לרמה הבאה של איכות החיים התנועתית שלו ולהתחבר מחדש ליכולת הטבעית של הגוף לנוע באופן אנרגטי, חיוני, וגמיש. השינוי שמתקבל משמעותי מאד ומשחזר כוחות גוף שנעלמו עם השנים. בלי למתוח, בלי להתאמץ ובלי לסבול.

מרגש לזהות איך בכל פעם מחדש ולכאורה בלי הסבר ברור, בסיומו של תרגול רך ומדוייק, נטול מאמץ או כאב, התלמידים קמים מהמזרן כשהם זקופים יותר, קלי תנועה יותר, בעלי שיווי משקל טוב יותר, חיוניים יותר וכאובים פחות.

להאט את הזקנה 

התרגול בשיטת סופטנס מתאים 

  1. לאנשים הרוצים להיות בתנועה אך הם כאובים ולכן הם חוששים ובצדק להכנס לקבוצה בה מתרגלים אנשים חופשיים מכאב. 
  2. לאנשים ש"רק" חשים עצמם נוקשים ומאובנים ואולי גם מזדקנים בטרם עת.
  3. לאנשים בכל גיל וללא כאבים שפשוט אינם אוהבים להתאמץ 😊

התרגול מגדיל את טווחי התנועה של המפרקים ובמילים פשוטות הוא מגמיש את הגוף:
כך למשל הוא מאפשר לחזור להתלבש ולנעול נעליים בקלות, להתכופף אל הרצפה, להתיישב עליה ולקום ממנה בקלות וללא כאב ועוד.

לטרוף את הקלפים

בעוד שמקובל לחשוב שכדי לפתח כושר צריך לצאת מגבולות הנוחות, להתאמץ, להזיע ואולי גם לכאוב, באה שיטת סופטנס וטורפת את הקלפים כשהיא מוכיחה שוב ושוב איך כושר ניתן לשפר בעדינות. בהקשבה. באהבה. בוודאי ללא כאב. 

כל מה שצריך הוא לתרגל שוב ושוב את הפעולה, במידת היכולת, לנוח מעט ולשוב ולתרגל וכך כמה פעמים. בלי מתכונים, בלי מספר קבוע מראש של תרגולים שהחליט עבורנו מאמן כושר כזה או אחר שהוא אינו אנחנו. שהוא לא חש אותנו. לא יודע מתי מספיק לנו. מה עברנו רגשית ופיזית היום או אתמול וכמה כח יש לנו לתרגל, בכל פעם מחדש. 

אהבה עצמית

אין שום צורך להתאמץ כדי לזרז את התהליך, מכיוון שברור הדבר הוא שבגיל מבוגר בניית כושר אינה דבר של מה בכך. עדינות וחמלה הם השחקנים הראשיים במשחק. מאחורי הקלעים נמצאת האהבה העצמית. אי אפשר לעבור את התהליך בלי שלושת אלו. ללא עדינות בוודאי נכאיב לעצמנו. ללא חמלה לא תתקיים העדינות וללא האהבה העצמית לא נוכל לתת לעצמנו את המתנה המופלאה הזו של שחרור.

מדהים לגלות שוב ושוב איך התמדה בתרגול, גם אם הוא רך, מייצרת שינוי לאורך זמן. מעלה את הכושר, את היכולת ואת תחושת המסוגלות, בכל גיל ועם כל תרגיל 😊

מחקרים משמחים מראים שגם בשנות ה 70 לחיינו ניתן לחזור לכושר שהיה לנו בשנות ה 20 (בתהליך של שנה עד שנתיים). 

אם ללא מאמץ, מתיחות או כאב, ניתן לשפר את הכושר הגופני, היציבה, הגמישות וקלות התנועה, למה אנחנו מחכים? 

לאוהבי המחקרים:

מרבית המחקרים החשובים על השפעת תרגול הפלדנקרייז נעשו על אוכלוסיה מבוגרת (65+). החוויות הטובות של תלמידי מוכרות גם ע"י טובי החוקרים בתחום ומתועדות במחקרים בספרית המחקרים הלאומית של ארה"ב ה Pub Med ואת התקצירים עליהם ניתן לקרוא בקישורים המצורפים:

#1 תרגול פלדנקרייז (הבסיס לשיטת סופטנס), גם אם לתקופות של 6-12 שבועות בלבד, מייצר שינויים מובהקים בתחושת הנוחיות עם הגוף, בתפקוד מבחינת זריזות תנעה ושיווי משקל ובתחושת המודעות לגוף בקבוצה של 87 אנשים בגיל ממוצע של 76 שנים. זה המחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28840179

#2 שיפור אצל האוכלוסיה המבוגרת במודעות גוף, תחושת הנוחיות עם הגוף ותפקוד https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28840179

#3+4 תרגולי פלדנקרייז (הבסיס לשיטת סופטנס) מפרים תפקודים קוגניטיביים אצל האוכלוסיה המבוגרת העצמאית 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27634072

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27250213

#5 שכלול למידה מוטורית וביצועים בשיטת פלדנקרייז (הבסיס לשיטת סופטנס)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27502242

#6 סקירה על היעילות של שיטת פלדנקרייז (הבסיס לשיטת סופטנס) ככלי ללמידה מוטורית (בהקשר של שכלול שיווי המשקל וזריזות התנועה באוכלוסיה המבוגרת) https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25949266

.

התכניות המובילות שלנו

תלמידים משתפים בחוויות