שבץ / ארוע מוחי (CVA)

המשימה

אנשים שעברו ארוע מוחי ונותרו עם סימפטומים, קטנים כגדולים, יכולים להיעזר באופן משמעותי מאד בתרגולים בשיטת סופטנס. המטרה היא לחזור לתפקוד מלא כמה שיותר מהר. הדרך להגיע אל היעד היא לשפר את התנועתיות, את שיווי המשקל ואת הקואורדינציה וכמובן להפחית כאבים, אם ישנם.

כל פיזיותרפיסט יודע שאצל מי שעברו ארוע מוחי, תרגולי נשיאת משקל והעברתו מהצד הבריא אל הצד הפגוע עם גלגולים או בלי, מייצרים את השינויים הגדולים ביותר. זחילה כדוגמא אחת לתרגול המכיל את כל המרכיבים הללו, נפוצה בשיקום בשיטת סופטנס. כל מה שצריך הוא לתרגל את הגוף לפי עקרונות אלו במגוון דרכים ולצפות לראות שינויים חיוביים שיופיעו בהדרגה יותר ויותר.

לכן אנשים שעברו ארוע ומוחי ושסבלו מחולשה במידה דומה ביד וברגל, זיהו שהרגל השתקמה מהר יותר מהיד. הרי בכל פעם שאנחנו עומדים או הולכים, אנחנו נושאים משקל ומעבירים משקל באופן טבעי אל הרגל ולא אל היד 😊

בשיטת סופטנס (המבוססת על שיטת פלדנקרייז ועל הפיזיותרפיה) קיים מגוון עצום של תרגילים המאפשרים לתרגל נשיאת משקל והעברתו מהצד הבריא אל הצד הפגוע עם גלגול או בלי, בעיקר בשכיבה, אך גם בישיבה, בעמידה ואף בהליכה.

התרגולים לשיקום אחרי ארוע מוחי כיאה לשם השיטה: סופטנס, אינם כרוכים במאמץ או כאב או כל אי נוחות אחרת. ולמרות שהורגלנו שיש צורך בכל אלו כדי לראות שיפור, למעשה כל אלו דווקא מרחיקים מהמטרה והיא לחזור לתפקוד מלא כמה שיותר מהר.

גמישות המוח

ככל שעובר הזמן מתפרסמים עוד ועוד מחקרים שמגלים לנו כמה המוח, שהוא האיבר המורכב ביותר בגוף האדם, ניחן בגמישות התפתחותית, גם בגילאים מבוגרים ויכול לשקם ואף לשכלל את יכולותיו הקיימות, אם רק נאפשר לו זאת.

למידה תנועתית בכל גיל, היא קריטית לשימור ולשיפור איכות החיים שלנו, בוודאי אם התרחשה פגיעה בתחום זה. 

הבשורה הגדולה היא שניתן לשפר את מצב המוח גם אם הוא נפגע קשות בתחום התנועתי (ובכלל). למוח יש יכולת להמשיך ולייצר את עצמו מחדש כל הזמן. אם רק נקפיד לאפשר לו זאת, נייצר שינויים שלא חלמנו עליהם.

רוב האנשים לא מודעים לכך אבל אנחנו יכולים לרכוש או לשפר יכולות תנועתיות חדשות, גם במקום אלו שנפגעו, בכל שלב בחיים. הירידה ביכולות התנועה בגלל הגיל או בגלל מחלה או ארוע מוחי, שרבים נכנעים לה באיטיות, היא מיותרת. שגויה. מעציבה. ההבנה החדשה על גמישות המוח בעצם אומרת את ההפך. 

אנחנו צריכים להכיר את המוח שלנו, להבין אותו, לחיות איתו, להתעסק איתו לאתגר אותו ולהנות ממנו. לחגוג כל רגע של שימור, קידום ושמירה על כושר של המוח. גילוי הגמישות של המוח מנחה אותנו לתחזק את הלמידה שלנו כל הזמן 

לא נכון יהיה לחשוב שהתחזוקה הזו היא מחוץ לשליטה שלנו. טיפול שיקומי מקיף, עשוי בהחלט לשפר תפקודים מוחיים שנפגעו בעקבות האירוע המוחי

למרות שאנחנו יודעים שתאי מוח שנפגעו כתוצאה מאירוע מוחי (על רקע הפסקה באספקת החמצן) נוטים ברוב המקרים לדעוך ולמות, חשוב לא לאבד תקווה ולזכור שאותם האזורים יכולים לחזור לתפקוד, גם אם חלקי (כתלות בגודל הפגיעה), עם הזמן ובאופן מדורג, בהינתן הטיפול השיקומי הנכון.

אם ללא מאמץ, מתיחות או כאב ניתן לשפר איכות חיים ולייצר כושר גופני, למה אנחנו מחכים? גם אנשים עם טרשת נפוצה יכולים להרוויח משמעותית.

לאוהבי המחקרים

מרבית המחקרים החשובים על השפעת תרגול הפלדנקרייז נעשו על אוכלוסיה מבוגרת (65+). החוויות הטובות של תלמידי מוכרות גם ע"י טובי החוקרים בתחום ומתועדות במחקרים בספרית המחקרים הלאומית של ארה"ב ה Pub Med ואת אחד התקצירים עליהם ניתן לקרוא בקישור המצורף:

שיטת פלדנקרייז (הנמצאת בבסיסה של שיטת סופטנס) מציגה מודל ללמידה לקידום יכולת הסתגלות המתייחס לשינויים תפקודיים מרכזיים שנראו עם הזדקנות רגילה, אבל במינונים מוגברים. ניתן להגיע למספר מאמרים מכאן: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27619899/

אחד מהם מדווח על תכנית של תרגול בשיטת פלדנקרייז (הנמצאת בבסיס שיטת סופטנס) שנמשכה 6 שבועות ובעקבותיה, הוערכו חולי שבץ מוחי עם מחסור נוירולוגי כרוני באמצעות סולם ברג שהראה שיפור בכל המדדים ובהם 55.2% שיפור (בממוצע) במדד ההליכה הדינמית ו -35% (בממוצע) במדד ההתאוששות מהשבץ. הממצאים ממחישים כי תרגול בשיטת פלדנקרייז מועיל משמעותית בכל מדדי הניידות היומיומית עבור אנשים שעברו ארוע של שבץ.

.

התכניות המובילות שלנו

תלמידים משתפים בחוויות