יציבה (גם אם יש עקמת או גיבנת)

יציבה שמשתפרת כבר מהתרגול הראשון?

במשך השנים בהם לימדתי בקבוצות, ראיתי בכל סיום שיעור מחדש את התלמידים והתלמידות קמים כשהיציבה משתנה לבלי הכר: העורף ארוך, עצם החזה בולטת, הבטן אסופה מעט, הגב התחתון עם קשת קטנה יותר (הזנב הדמיוני בין הרגליים) ועוד. כשמתרגלים נכון ומדוייק, כשנעים ברכות ולא בכח, אפשר לראות שינויים ביציבה כבר בתרגול הראשון, כפי שניתן לראות מהתמונות כאן:

 

שיפור יציבה ללא חיזוק שרירים

כל תרגול מחזיר את הגוף לרכות שלו עוד קצת. פעם, כשהיינו ב"גיל הרך" היינו מאד רכים 😊 כל המפרקים עבדו במלוא הטווח, מימשו את הפוטנציאל התנועתי שלהם בקלות ובהנאה. ההתבגרות הביאה איתה נוקשויות. כדי לחזור ליציבה שהיתה לנו כשהיינו צעירים, מה שדרוש הוא להשתחרר מהנוקשות ולא לחזק את שרירי הגב. 

ברוב המקרים אדם נוקשה שמחזק את שריריו רק יהפוך ליותר נוקשה ובכך ינציח את היציבה הלא טובה שלו. כשהנוקשות עוזבת, בהדרגה באים במקומה יציבה יפה ונינוחה שקורית כאילו מעצמה, קלות תנועה, גמישות, שיווי משקל טוב יותר, איכות שינה משופרת וברוב המקרים גם הפחתה ואולי אף העלמה של הכאבים.

מלחמה בתחנות רוח

כשמשחררים את השרירים המכווצים, הגוף לבד צומח למעלה. להתאמץ ולחזק שרירים ברוב המקרים מייצר את התוצאה ההפוכה. אדם שקם מתרגול משחרר שכזה, מזהה את הצמיחה הזו מייד.  

הגישה המקובלת של חיזוק שרירים לשיפור יציבה ולטיפול בעקמת ובגיבנת, יחד עם העלאת המודעות ליציבה האידיאלית, לעיתים בשילוב עם מחוכים מסוג זה או אחר, משפרת, אם בכלל, את היציבה לפרקי זמן קצרים מדי. שחרור יסודי ועמוק של הנוקשות בגוף בכלל ובגב העליון בפרט, מניעים תהליך של הזדקפות שניתן לזהות את ניצניו כבר בתרגול הראשון.

 

להתעלם מאזהרות

זה אולי ישמע לך מוזר אבל חשוב מאד להזהר מלהכאיב, או מלהגביר את הכאב כשהוא כבר קיים. מדוע? כי הכאב מזהיר אותנו. להתעלם מאזהרה של מישהו כל כך חשוב ואהוב כמו הגוף שלנו – זה פשוט לא נכון ואפילו מסוכן. מאותן הסיבות אגב חשוב גם להזהר מלהתאמץ ומלמתוח.

כל דבר שבא בכח נשאר, אם בכלל, מעט מאד זמן. כך עם כל שינוי. למשל דיאטה. אבל גם במערכות יחסים חשובות כמו עם ילדים ובני זוג: כשאנחנו מנסים לייצר שינויים מהירים ובכח, זה פשוט לא מחזיק מעמד. שינויים עמוקים חייבים לבוא ברכות. עם המון חמלה ואהבה. מערכת היחסים שלנו עם הגוף שלנו לא יוצאת דופן מבחינה זו.

התאמצת יותר מדי
הדרך היחידה לייצר שינוי משמעותי שיחזיק לטווח ארוך היא לעבוד ברכות. תארו לעצמכם שבכל תחום בחיים בו לא הצלחתם, היו אומרים לכם שזה קרה כי התאמצתם… ואז היו מבקשים מכם להתאמץ פחות בפעם הבאה. כמה משחרר זה היה יכול להיות. כאן, בשיפור היציבה, גם כשיש עקמת ו/או גיבנת, זה בדיוק מה שצריך לקרות. הרכות מזיזה הרים. ומנצחת.

אם ללא מאמץ, מתיחות או כאב, ניתן לשפר את היציבה (גם אם יש עקמת או גיבנת), למה אנחנו מחכים? אם גם אתם מעוניינים לשפר את היציבה שלהם בלי להתאמץ, אז:

 

.

.

התכניות המובילות שלנו

תלמידים משתפים בחוויות