לא להכריח. לא את הגוף ולא בכלל. לשים גבולות מה מתאים ומה לא אבל לא להכריח.
מזהה את זה? כך ראוי לנהל מערכות יחסים. זוגיות ובכלל. לא מכריחים. מציעים. וברכות.
כולנו מבינים את זה, לפחות בתחושת הבטן שלנו. אפשר בהחלט לדרוש שינוי מהיקרים לנו (ילדים, בני/בנות זוג) כשהדבר נעשה בכוח, באיומים, בהפחדות.
ואפשר לייצר אותו ברכות. בליטופים, בהקשבה, בחמלה, באהבה.
בדרך הראשונה, המאיימת, אנחנו נקבל אולי תוצאות אבל כאלו שכדי לשחזר אותן נצטרך להשתמש שוב בכח ואולי ביותר כח.
בדרך השניה, שבאה מאהבה, אנחנו נקבל תוצאות שיישארו איתנו לאורך זמן.
אני קוראת לזה לשתול מחשבה. להציע. לתת לצד השני זמן לעכל ולראות אם הוא גם מוכן לקבל.
מערכת היחסים הראשונה והחשובה מכולן היא זו שאנחנו מקיימים עם הגוף שלנו.
אצל כ”כ הרבה אנשים היא הופכת כוחנית. קשה. אלימה: הגוף מבקש הרפייה ואנחנו דוחפים אותו לפעולה.
הגוף מבקש לנוח ואנחנו מאיצים בו לרוץ. להספיק. הגוף רומז בעדינות מה נכון לו ואנחנו לא מקשיבים.
עד שבשלב מסויים הגוף כבר לא יכול יותר. הוא חייב לצעוק. והוא צועק. ובוכה. וצורח. ומשתטח בקניון… עם המון דרמה וכאב.
ושופך החוצה את כל כאביו ופצעיו.. הוא עושה הכל כדי שנשים אליו לב. אז, כשכבר אין ברירה, אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להקשיב לו.
ועדיין אפשר, גם אם כי יותר מורכב, להניע תהליך של ריפוי.
אבל זה לא חייב להיות כל כך מסובך. אנחנו לא באמת חייבים לעבור את כל התהליך הזה רק כדי לגלות מאוחר מדי, שעכשיו קשה מתמיד לעזור לעצמנו, גם אם עדיין אפשרי.
מכירה את הסיפור על 2 הצפרדעים?
הסיפור שאני רוצה להאמין בוודאי מעולם לא קרה באמת, מספר על צפרדע אחת אותה שמו בסיר עם מים חמים מאד והיא מייד קפצה החוצה. הסיפור גם מספר על צפרדע שניה אותה שמו בסיר עם מים פושרים שחומם בהדרגה. הצפרדע מהסיר השני לא קפצה החוצה. המים התחממו בהדרגה… והיא נשארה שם, מתבשלת למוות..
לו את היית צפרדע, אני בטוחה שהיית רוצה להיות הראשונה. זו שהצילה את עצמה.
יקרה, לו את היית יודעת, לפני חודשים או שנים, כשבעיות הגב שלך רק התחילו, אילו מחירים את תשלמי עליהם בעתיד, אני יודעת שאת היית קופצת מהסיר (ממש גבוה וממש רחוק…) ועושה הכל כדי לטפל בבעיות הגב שלך מהיום הראשון.
רק שאם את זוכרת, מה שבאמת קרה הוא שהמחירים בהתחלה היו קטנים: אי נוחות קלה, רק במצבים מסויימים, רק כל כמה חודשים או שנים, כאבים שאקמול היה מפיג, או מנוחה טובה, אבל בהדרגה הכאבים הופיעו בתדירות הולכת ועולה והמחירים הלכו וגדלו. בהדרגה כוחות הנפש שלך להתמודד עם הכאבים הלכו וקטנו ואיתם האמונה שזה יכול בכלל להיות אחרת.
אני באה היום לומר לך: יש מה לעשות עם הכאבים והמחירים.
למעלה מ 20 השנים האחרונות הוקדשו אצלי לחקר הנושא הזה ולשם כך בניתי את התכניות שלי שעוזרות לכל אדם להגיע לרמה הבאה של איכות החיים התנועתית שלו. תכניות אלו מסייעות לנו להתחבר מחדש ליכולת הטבעית של הגוף לטפל בעצמו ולנוע באופן אנרגטי, חיוני, וגמיש.
השינוי שמתקבל משמעותי מאד ומשחזר כוחות גוף שכמו נעלמו עם השנים. כל זה בלי למתוח, בלי להתאמץ ובלי לסבול.
מרגש לזהות איך בכל פעם מחדש ולכאורה בלי הסבר ברור, בסיומו של תרגול רך ומדוייק בשיטת סופטנס, הגוף פתאום זקוף יותר, קל תנועה יותר, בעל שיווי משקל טוב יותר וחיוני יותר.